פינת הלכה למעשה

מאת הרב חיים פופר

שאלה:
 האם מותר לדייר בבניין לפתוח חלון נוסף הפונה לחצר משותפת של כלל השכנים ללא הסכמת השכנים ומה הדין אם יסתום את החלון בזכוכית חלבית?
תשובה:
  למדנו בתחילת מסכת בבא בתרא (דף ב) סוגיה העוסקת בשאלה האם יש היזק ראייה בחצר. ובהמשך המסכת נט: שנינו "|לא יפתח אדם חלונותיו לחצר השותפין. מסבירה הגמרא פשוט שאסור לפתוח חלון לחצר חברו שמזיקו בראייתו אבל החידוש שאסור אפילו לחצר שהוא עצמו שותף בה, ואפילו שיכול בעצמו לרדת לחצר יש נזק בכך שיראה את חברו גם בזמן שהוא שוהה בביתו.וכן נפסק להלכה בשלחן ערוך חו"מ קנ"ד ג'.
לפי זה נראה שאסור לשכן לפתוח חלון אבל כאן יש להוסיף ולחקור האם באמת בחצר משותפת בימינו יש היזק ראייה. בב"ב אנו רואים שלכולי עלמא בבית יש היזק ראייה ורק בחצר יש דיון האם הוא נחשב נזק. והסבירו האחרונים שהדיון הוא בעצם לאיזה תשמישים מיועדת חצר, האם לתשמישים צנועים שיש מחמתם היזק ראייה. רש"י כותב "כל חצרות ששנו חכמים לפני הבתים הן ורוב תשמישן בחצר." ומוסיף הריטב"א בדף ז' שחצר שאין בתים פתוחים לתוכה אין בה היזק ראייה. ומחדש החזון אי"ש "ונראה... שמבואות שלנו אין דינם כבתים וחצרות פתוחות לתוכו משום שחצרות שלנו אינם לדירה כחצרות שלהם". בספר משכנות ישראל מכריע הרב גרוסמן שמגרש חנייה בוודאי יאנו מוגדר בחצר שיש בה נזק.
בשו"ת אבקת רוכל (קכ"א) נשאל הבית יוסף, האם בחלון שסתמו אותו עם זכוכית (כנראה זכוכית אטומה, כך מסביר הפתחי תשובה קנד-ט) יש היזק ראייה. ומכריע שאין טענת נזק, אפילו שיש חשש שיישבר החלון בעתיד. אבל מאידך יש טענה אחרת, חשש של השכן שחברו שבנה את החלון ימנע ממנו בעתיד לבנות מול החלון בטענה שמונע ממנו אורה, שהחלון יוצר "חזקת אורה" במקום. את הטענה הזו מקבל הבית יוסף להלכה ואוסר עליו לפתוח חלון.
את כל האמור מביא הרב גרוסמן בספר משכנות ישראל סימן כט ומסכם שאם מדובר במקום שאינו עומד לבנייה מותר לפתוח חלון. ואם החצר משמשת רק כחנייה מותר אפילו חלון שאפשר לראות ממנו.

מאת הרב חיים פופר

שאלה:
האם שכנים יכולים למנוע הקמת תלמוד תורה בקרבת מקום מחמת נזק רעש, לכלוך וריבוי עוברים ושבים?
תשובה:
בסוגיית הגמרא בבבא בתרא (כ:): כתוב במשנה: "חנות שבחצר יכול למחות בידו ולומר לו איני יכול לישן מקול הנכנסין ומקול היוצאין, אבל עושה כלים יוצא ומוכר בתוך השוק. ואינו יכול למחות בידו ולומר לו איני יכול לישן לא מקול הפטיש, ולא מקול הריחים ולא מקול התינוקות".
שואלת הגמ' הרי שנינו ברישא שאסור לפתוח חנות, וא"כ מה כוונת המשנת בסיפא שלה "איני יכול לישון מקול התינוקות" הרי אין כאן כלל חנות? וביאר רבא - תינוקות הכוונה לתשב"ר היינו אסור לפתוח חנות אך אם פותח ת"ת אינו יכול למחות משום תקנת יהושע בן גמלא להושיב ת"ת בכל עיר ועיר. האם כל דבר מצוה מותר בחצר?
הטור כותב שמותר לכל צורך מצוה. הריטב"א שלכל צורך לימוד תורה בדווקא ונראה שהדבר נתון במחלוקת.
הגמרא מקשה הרי הובא בבריתא שאסור להשכיר ביתו אפי' לסופר יהודי וא"כ קשה על דלעיל? ומתרצת הגמרא שהכוונה ל"סופר מתא" מה הכוונה: ביאר הרמב"ן הכוונה לסופר סת"ם או לבלר. אולם שואל עליו רי"ו הרי זו מצוה ומצווה מותר? אלא מדובר בסופר שטרות בלבד.
נמצנו למדים, לדעת רמב"ן לא כל צורך מצוה מותר אלא רק לימוד ת"ת. שעיקר התקנה של יהושע בן גמלא הייתה שאפשר לחייב לעשות ת"ת בכל מקום ומקום. אך לרי"ו נראה שכל צורך מצוה מותר וכ"פ טושו"ע.
לסיכום, על פתיחת ת"ת אי אפשר לעכב, אולם בצורכי מצווה אחרים נחלקו הראשונים ולהלכה גם שאר דברים מותרים. 

מאת הרב חיים פופר

לקראת חג החנוכה נעסוק בחיוב הדלקת הנרות של אורחים או אנשים שאינם שוהים בביתם בחנוכה. בדיני "אכסנאי" בחנוכה, יש פרטים רבים ואנחנו ננסה לתת כמה עקרונות ופרטים מעשיים.

בשבת דף כג. "אמר ר' ששת אכסנאי (אורח) חייב בנר חנוכה" ר' זירא מוסיף ואומר כאשר היה הולך ללמוד תורה בעודו רווק היה משתתף בפרוטה עם בעה"ב המארחו, ואחר שנישא אמר לעצמו כעת בוודאי אינו חייב שהרי אשתו מדליקה עליו." מה החידוש שיש בחיובו של אכסנאי בנר החנוכה? מסביר הר"ן- מצוות הדלקת נרות "נר איש וביתו"- אם כן ניתן לחשוב שמצות נר חנוכה שווה למצוות מזוזה, היא חיוב על הבית לא על האדם, ואורח שאינו שוהה בביתו פטור, השמיעה לנו הגמרא שהחיוב הוא גם על האדם- חובת גברא. לעומתו, התוספות סוברים שחיוב נר חנוכה שווה למזוזה. החידוש בסוגייתנו שאינו נחשב כאחד מבני המארח וחייב להדליק בפני עצמו, או להשתתף בפרוטה (רא"ש).

כאמור בגמרא מבואר, אם אשתו מדליקה עליו בביתו אינו צריך להדליק במקום בו מתארח, אבל אם אין מדליקים עליו צריך להדליק או לפחות להשתתף בפרוטה אצל המארח. נחלקו הפוסקים האם דווקא אשתו יכולה לפטור אותו, ומה יהיה הדין כאשר ההורים שלו מדליקים עליו? לדעת המשנ"ב (ע"פ המג"א ומהרש"ל) אינם פוטרים אותו, וחייב להדליק. ואילו במחזור ויטרי כותב שגם אביו ואימו פוטרים אותו.

בדברי הפוסקים מובאים עוד כמה כללים: השולחן ערוך כותב שאם יש לו פתח בפני עצמו חייב להדליק לבד אפילו אם אשתו מדליקה עליו, אבל אם יש לו רק חדר בפני עצמו אינו חייב, המשנ"ב מביא דעות אחרונים שכיום חייב אם יש לו חדר בפני עצמו. נדון נוסף על איזה אורח מדובר, אורח המשלם עבור האירוח או לא. האם אורח המשלם עבור האירוח קונה לגמרי את מקומו וחייב להדליק בפני עצמו, או להיפך שאורח שלא משלם נחשב כאחד מבני הבית ויוצא בהדלקת המארח אפילו בלי השתתפות בפרוטה.

הלכה למעשה במקראי קודש של הרב הררי מובאים שלוש שיטות בנוגע לבחורי ישיבות. הגר"א שפירא הורה שהישיבה נחשבת כביתם וחייבים להדליק בברכה בפתח החדר. בשם הגר"מ אליהו מביא שידליקו בלי ברכה, והגר"ע יוסף אומר שאינם חייבים כלל להדליק